שפה פונקצינאלית היא למעשה הבסיס לכל השפות המדוברות בעולם, היא בנויה סביב משפטים פשוטים המתארים פעולה: נושא, נשוא, מושא
או בלעז: Subject => Action => Object
כאשר הנשוא הוא תמיד פועל. הפעלים בהם נעשה שימוש הינם הפשוטים ביותר שאפשר בכדי לתאר את הפעולה, כמו: מחזיק, מזיז, מכיל, מדווח. אנחנו מתארים וקטור שבו מרכיב מערכת אחד משנה פרמטר של מרכיב מערכת אחר. כלל הוקטורים משתלבים למודל פונקצינאלי של המערכת המסביר את פעולתה בפשטות ומאפשר שלנו בקלות רבה לאתר חסרונות מובנים בתכנונה ופעילותה ומכאן הזדמנויות לשיפור.
עקב הפשטות הנ"ל בכל השפות התפתחו רבדים נוספים המאפשרים לבטא רגשות, מדדים ועוד, תיאורים אלו ממסכים את פעולת המערכת ומפריעים לנו לחשוב בצורה נהירה כאשר אנו צריכים לפתור בעיות.
לכן כאשר ניגשים למערכת בפעם הראשונה כדאי מאוד לבנות מודל פונקצינאלי שלה ורק לאחר מכן להתחיל לעבוד.
מנסיוני האישי, בכל תחום שאי פעם עסקתי בו, זוהי הדרך המהירה ביותר ללמוד מערכות חדשות וא]ילו להבין לעומק מערכות שאנו מכירים כל חיינו, לדוגמה: נסו פעם לבנות מודל פונקציונאלי של נר בוער ופתאום תבינן כמה המערכת הנ"ל מורכבת. מודלים פונקצונאליים איפשרו לי פעמים רבות לעזור ולתמוך בפרויקטים הרחק מכור מחצבתי ונסיוני הקודם.
השאלה הראשונה שנשאל הינה: מי משנה פרמטר של מי? ואז נתאר את הפעולה בצורה הפשוטה ביותר שניתן כך שכל אדם הקורא את המשפט הנ"ל יבין זאת בצורה דומה
דוגמאות: